סיפור ההצלחה שלי!

היי קוראים לי ליז ועדי קורא לי ליזי. היום אני בת 45 ואמא לליאור ונתנאל, נשואה לסלבה.

ירדתי 12 ק"ג והיום אני מאושרת... מאוד מאושרת. הסיפור שלי בעצם מתחיל לפני 7 שנים, נתנאל שלי הגיח לאוויר העולם ואני נותרתי עם 16 ק"ג עודפים. החלטתי לעשות שינוי והלכתי לדיאטנית, באותה תקופה לא שילבתי ספורט והתעסקתי בעיקר עם תזונה ותפריט.

ירדתי במשקל והגעתי למשקל היעד שלי, שהיה 50 ק"ג, אני בתוך תוכי הייתי מאושרת אבל כל מי שראה אותי ממש חשב שאני "חולה" או משהו כזה. אני לתומי חשבתי שהם בסה"כ מדברים מקנאה ולא באמת האמנתי למה שנאמר לי.

הייתי מרוצה באופן כללי וזה הספיק לי. הייתי עם בעלי באירוע וכחלק בלתי נפרד מהאירוע היו צילומים ועשו לי כמה תמונות. הבטתי בתמונות אח"כ ולא האמנתי למראה עיניי. בתוך תוכי ידעתי שזה לא מושלם וידעתי שיש משהו במה שאומרים לי האנשים. גם כשהלכתי לים הגוף לא היה חטוב ואסוף אלא די "מפוזר" ומדלדל, מעבר לכך לא הייתי שלמה עם הנשיות שלי ולא קיבלתי פרגון אפילו מבעלי.

בקיצור, מה שאני רוצה לומר לך שתפסה אותי תחושת אכזבה וממש לא הרגשתי שלמה עם עצמי. מכאן התחילה האכילה הרגשית והעלייה במשקל בשנית לא איחרה להגיע. מצאתי את עצמי שוב עם 15 ק"ג עודפים כאשר אני שוב מנסה כל מיני "שיטות" "ודיאטות" שונות.

הלכתי לדיאטנית שהייתי אצלה בעבר ומהר מאוד הפסקתי, מיד חשבתי על התוצאה שלא אהבתי וזה גרם לי להפסיק. הלכתי ונרשמתי לחדר כושר ולקאנטרי אבל המחשבות על גוף תפוס בסוף אימון ושלל רחמים עצמיים בעקבות זאת מנע ממני לעשות אפילו את הצעד הראשון.

כמו שאני מכירה את עצמי אני מאוד אוהבת לרקוד ואפילו לחוג זומבה נרשמתי, כשהייתי בשיעור רק חיכיתי מתי ייגמר וכל הזמן העיניים היו על השעון.. מהר מאוד עזבתי. התחלתי להמציא לעצמי תירוצים, יום אחד כואב לי הראש, ביום השני אין לי זמן וכל יום היה תירוץ אחר למה לא... היום יש לי כמה סיבות טובות למה כן והתירוצים מזמן מאחוריי.

לפני כשנה רויטל, הבת של בעלי שאני אוהבת אותה ממש כאילו היא שלי, ממש לחצה עליי לבוא לנסות אצל עדי. אני ראיתי את התוצאות שלה והייתי בהלם אבל זה עדיין לא הספיק בשביל להוציא אותי מהבית. אחרי מכבש לחצים מטורף מצד רויטל- הסכמתי.

הגעתי לאימון ניסיון ולשיחה עם עדי, קיבלתי תוכנית תזונה מקצועית שהוסברה בקפידה. מעבר לכך קיבלתי הנחיות מסודרות לגביי האימונים המומלצים לי והתחלתי לעבוד. התחלנו בהדרגה עם שלושה אימונים בשבוע ולאט לאט מספר האימונים עלה.

לא אגיד לך שהיה קל מהתחלה אבל התחלתי להתאהב בספורט בזכות עדי. הוא הפך את הסיוט הזה שנקרא אימון כושר להרבה מעבר. מצאתי בית חם מלא פרגונים מצד כולם ובראש ובראשונה עדי.

חשוב לי לציין שלאורך כל התהליך ידעתי גם הרבה קשיים אבל תמיד האמנתי בעצמי ותמיד הקפדתי לחייך.. ידעתי בתוך תוכי שמה שאני מוציאה החוצה הופך להיות המציאות שלי.

היום אני שוב במשקל 50 ק"ג אבל הפעם מעוצבת ואסופה. היום אני כבר לא חושבת על מחטבים או מה יגידו כשאלבש בגד כזה או אחר. אני פשוט מרגישה שלמה עם עצמי ובעקבות זה הביטחון העצמי שלי מטפס מעלה מעלה.

יותר מכך אפילו המיגרנות שסבלתי מהן על בסיס קבוע וטופלתי בטיפול תרופתי וזריקות נעלמו כלא היו.

תראי אני לא נוטה לפרגן סתם אבל שני אנשים גרמו לי לשינוי הזה. הראשונה זו רויטל שממש משכה אותי מהאוזן והשני עדי שלא ויתר ותמך לאורך כל הדרך.

אני בטוחה שאת כרגע מתלבטת אם לעשות תהליך ואיפה לעשות או עם מי לעשות..

אני יכולה לחסוך לך את ההתלבטות. קוראים לו עדי והוא מקסים, זה הפלאפון שלו 054-6702335 ותגידי שליז המכורה שלחה אותך. נתראה באימון הבא.