עדי היקר

אני רוצה שתבין לפעמים זה מרגיש שהצלת אותי.

אני יודעת שיש שיאמרו שזה נשמע מופרך הרי מדובר פה על "העטיפה" ולא על המהות, זה בסדר איש בתפיסתו, רצונו ואמונתו יחיה ואני בשלי אחייה.

נכון שלא הייתי צריכה להוריד הרבה ממשקלי , נכון שתמיד שמרתי על אורח חיים בריא גם מבחינת תזונה וגם מבחינת ספורט – אבל כולנו יודעים שלא הכל צפוי בחיים ולפעמים מסגרות נשברות, וכששלי נשברה – מצאתי אותך.

את עיני תפסה הדוגמא אישית שהצגת בפייסבוק, עלית במשקלך כדי לרדת עם המתאמנות שלך.

מי עושה דבר כזה?

מי מקריב כל כך הרבה כדי להזדהות ולהבין את המתאמנות שלו?

האדם זה, בדיוק זה אני רוצה שילווה אותי  בחזרה למסגרת.

אחרי פגישה איתך הבנתי שלא טעיתי.  כבר אז ראיתי את הרצינות, המקצועיות, הניסיון , האנושיות שאכן באו לידי ביטוי בכל התהליך.

היום לאחר ארבעה חודשים שאתה מלווה אותי בתהליך שהוא אמנם במהותו ירידה במשקל אך יחד עם זאת כל מתאמנת זוכה מימך ליחס אישי, ללווי צמוד, להעצמה נשית וכמובן הסיפוק הגדול שמגיע עם התוצאות.

וכאן אני רוצה לפרט:

בתחילת הדרך בנית לי תוכנית שהאמת נראתה בלתי ניתנת למימוש.

ליווית אותי צמוד בימים הראשונים, כולל בקניות בסופר, כולל זמינות סביב השעון, כולל ניתוח של יומן האכילה ששלחתי מידי יום, וזאת עד שהבנתי את התפריט ואת אורח החיים החדש ויכולתי לצעוד בה באופן עצמאי, בדיוק כמו אבא אוהב שמלווה את ילדיו לחיי עצמאיים.

בהמשך, מידי יום ביומו קבלתי הודעת העצמה בטלפון , כל יום משפט חדש, כמו מעיין ניגר ובלתי מתכלה של משפטי העצמה. משפט כזה שנותן כוח וחשק לצאת ממיטה חמה וללכת למכון כושר, להתאמץ להזיע ושכל העולם יחכה.  וכשאני שולחת לך צילום מהשעון או ממסך הריצה, מרוצה ומאושרת תמיד יש תגובה, תמיד חיזוק, תמיד תמיד תמיד. 

אבל לא בכך הגדולה העצומה שלך, מעבר לכל זה נתת לי כלים, נתת לי את החכה, לימדת אותי לחיות בעולם מלא פיתויים של חגים, אירועים, טיולים או סתם חשקים וכד'.

היום אני כאן לומר לך תודה ענקית

אתה איש ענק מכל בחינה אפשרית.

בתודה ענקית

אהובי משה